<h1>רבינו ירוחם מישרים ני"א ח"ה</h1>
<h2>דף לז.</h2>
מכר שדה אילן פירוש ממטע עשרה לבית סאה לשני לקוחות לא' אילנות ולאחד קרקע זה החזיק אילנות וזה החזיק בקרקע זה קנה קרקע חציו וזה קנה אילנות וחצי קרקע וכתב בן מגאש ולאו דוקא חצי קרקע הוא שקנה בעל אילנות אלא קנה בקרקע כפי האילנות וחוץ לאילנות כמלוא אורה וסלו ויש אומרים שכתבו שקנה ממנו חצי הקרקע ודע שכל זמן שנטועין ממטע עשרה לבית סאה הקרקע נגרר אחר האילנות וכל שכן במקורבין יותר ואם לא היה כי אם לוקח אחד שמכר לו סתם האילנות קנה כל הקרקע. אבל מרוחקין יותר אינו נגרר הקרקע אחר האילנות כלל בתרא. כל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע ונקנ' בכסף בשטר ובחזקה ואם אינו צריך לקרקע כגון ענבים העומדין ליבצר דינן כמטלטלין לענין מקח וממכר ולענין אונא' כן כתב אבן מאגש בשם רב אלפס וכן כתב הרמב"ם ז"ל. מכר קרקע ושייר אפילו שני אילנות לפניו שייר קרקע ואם יבשו חוז' ונוטען ופירש ה"ר יונה או נקצצו דומיא דיבשו כלומר שאין גזעו מחליף שאם גזעו מחליף אינו חוזר ונוטען בתרא מכר שני אילנות ושייר קרקע לפניו יש ללוקח קרקע כי מוכר בעין יפה מוכר ואם יבשו או נקצצו חוזר ונוטען בתרא הקונה שני אילנות בתוך שדה חבירו לא קנה קרקע ואומר לו עקור אילניך ולך אבל מכר קרקע ושייר אפילו שני אילנות שייר קרקע ואם יבשו חוז' ונ[ו]טען בתרא קנה שלשה אילנות קנה קרקע ואם הגדילו הענפים יקצץ והעולה אפילו מן השרשים כלומר שאינו רואה פני חמה לבעל האילן ואם יבשו חוזר ונוטען כמו שכתבתי למעלה ויש לו קרקע תחתיהן וביניהם וחוצה להם כמלא אורה וסלו ואותו מלא אורה וסלו אינן יכולין לזורעו לא בעל האילנות ולא בעל הקרקע וקנה אילנות שביניהן כלומר שבין אלו השלשה אילנות וצרי' שיהיו בין אלו השלשה אילנות מד' אמות עד י"ו ולא י"ו בכלל ואם היה ביניהם פחות או יתר או שלקחן בזה אחר זה אין לו קרק' ומודדין מקורה של קרקע שהוא עיקר השני מהאילן כלומ' מעיק' הרוחב שבאילן ואם מכר לו שלש בדי אילן ויוצאין משורש א' יש לו קרקע והוא שיהיה ביניהם מד' עד ח' שיעמדו השלש אילנות כמו סגול אבל כשורה אין לו קרקע מכר לשנים בתוך שדהו ואחד על המצר או א' בתוך שדה חבירו ושני' בתו' שדהו או מפסיק ביניהן בי' אותן השלשה שאמרנו למעלה שיש לו קרקע בור או אמת המים או רשות הרבים אין לו קרקע בתרא ברשב"ם.
<h2>דף עא.</h2>
מכר שדה אילן פירוש ממטע עשרה לבית סאה לשני לקוחות לא' אילנות ולאחד קרקע זה החזיק אילנות וזה החזיק בקרקע זה קנה קרקע חציו וזה קנה אילנות וחצי קרקע וכתב בן מגאש ולאו דוקא חצי קרקע הוא שקנה בעל אילנות אלא קנה בקרקע כפי האילנות וחוץ לאילנות כמלוא אורה וסלו ויש אומרים שכתבו שקנה ממנו חצי הקרקע ודע שכל זמן שנטועין ממטע עשרה לבית סאה הקרקע נגרר אחר האילנות וכל שכן במקורבין יותר ואם לא היה כי אם לוקח אחד שמכר לו סתם האילנות קנה כל הקרקע. אבל מרוחקין יותר אינו נגרר הקרקע אחר האילנות כלל בתרא. כל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע ונקנ' בכסף בשטר ובחזקה ואם אינו צריך לקרקע כגון ענבים העומדין ליבצר דינן כמטלטלין לענין מקח וממכר ולענין אונא' כן כתב אבן מאגש בשם רב אלפס וכן כתב הרמב"ם ז"ל. מכר קרקע ושייר אפילו שני אילנות לפניו שייר קרקע ואם יבשו חוז' ונוטען ופירש ה"ר יונה או נקצצו דומיא דיבשו כלומר שאין גזעו מחליף שאם גזעו מחליף אינו חוזר ונוטען בתרא מכר שני אילנות ושייר קרקע לפניו יש ללוקח קרקע כי מוכר בעין יפה מוכר ואם יבשו או נקצצו חוזר ונוטען בתרא הקונה שני אילנות בתוך שדה חבירו לא קנה קרקע ואומר לו עקור אילניך ולך אבל מכר קרקע ושייר אפילו שני אילנות שייר קרקע ואם יבשו חוז' ונ[ו]טען בתרא קנה שלשה אילנות קנה קרקע ואם הגדילו הענפים יקצץ והעולה אפילו מן השרשים כלומר שאינו רואה פני חמה לבעל האילן ואם יבשו חוזר ונוטען כמו שכתבתי למעלה ויש לו קרקע תחתיהן וביניהם וחוצה להם כמלא אורה וסלו ואותו מלא אורה וסלו אינן יכולין לזורעו לא בעל האילנות ולא בעל הקרקע וקנה אילנות שביניהן כלומר שבין אלו השלשה אילנות וצרי' שיהיו בין אלו השלשה אילנות מד' אמות עד י"ו ולא י"ו בכלל ואם היה ביניהם פחות או יתר או שלקחן בזה אחר זה אין לו קרק' ומודדין מקורה של קרקע שהוא עיקר השני מהאילן כלומ' מעיק' הרוחב שבאילן ואם מכר לו שלש בדי אילן ויוצאין משורש א' יש לו קרקע והוא שיהיה ביניהם מד' עד ח' שיעמדו השלש אילנות כמו סגול אבל כשורה אין לו קרקע מכר לשנים בתוך שדהו ואחד על המצר או א' בתוך שדה חבירו ושני' בתו' שדהו או מפסיק ביניהן בי' אותן השלשה שאמרנו למעלה שיש לו קרקע בור או אמת המים או רשות הרבים אין לו קרקע בתרא ברשב"ם.
<h2>דף פ.</h2>
הלוקח פירו' שובך סתם מפריח בנים הראשונים שיעשו שהם זכר ונקבה ונקראין בריכה כדי לעשות צוות כלו' חברה לאמהות שיש היום בשובך ולעולם צריך שתי בריכות לעשות חברה לאמהות שהיום בשובך ולפיכך אם היו בשובך האמהות והבנות בשעה שמכר לו הפירות צריך להניח בריכה ראשונה להוליד האמהות כדי שיתחברו עם שתים עם זאת הבריכה ועם הבנות שהיו עמהן בשעת מכירה כי האם יש לה חברה עם הבת וגם צריך להניח ממה שיולידו הבנו' שהיו שם בשעת מכירה שתי בריכות כדי שיתחברו הבנות עם שתי בריכות שיולידו ולא יתחבר עם אמה כי הבת אינה עשויה להתחבר עם האם וכל שיולידו מאחר שתי בריכות של בנות ואחר בריכה ראשונה של אמהו' הרי אלו של לוקח בתרא. לוקח חלו' דבש מניח שני חלות בתרא זתים לקוץ מניח שני גרפיות. אילן לקוץ מגביה מן הקרקע טפח וקוצץ בתולת השקמה ג' טפחים סדן השקמה שני טפחים בגפנים ובקנים מן הפקק ולמעלה בדקלים ובארזים חופר ומשריש לפי שאין גזען מחליף בתרא.
<h2>דף פז.</h2>
מכר לו מחובר לקרקע כגון פשתן כיון שתלש כל שהוא קנה כגון דאמר ליה יפה לי קרקע כל שהוא קנה כל מה שעליה פירוש וזה מיירי שעומד ליתלש וכתלוש דמי ואינו כטלטל לענין קניה ויש מי שפירש ששכרו ליפות הקרקע ובשכירות אומר לו קנה וכו' דלא היה עומד ליתלש ודינו כקרקע לפיכך נקנה בכסף השכירו' בתרא. נתן או מכר דקל לאחד ופירותיו לאחר לא שייר מקום פירי וקנה גם הפירות מי שנתן לו הדקל אבל חוץ מפירותיו שייר מקום פירות בתרא. אילן העומד על המצר ונוטה לכאן ולכאן חולקין הפירות בעלי שתי השדות פירוש ואף על פי שהשרשים לבושין לכאן ולכאן מאחר שהמצר משותף בין שני בעלי השדות. לשון הרמב"ם ז"ל ומה הפרש יש בין המוכר קרקע לזמן קצוב ובין המקנ' אות' לפירותיה שהקנאה לפירות אינו יכול לשנות צורת הקרקע ולא יבנה ולא יהרוס אבל הקונה לזמן קצוב הרי הוא בונה או הורס ועוש' בכל זמנו הקצוב כמו שעשה הקונה קנין לעולם. ומה הפרש יש בין המוכר שדה זו לפירותיה או המוכר פירות שנה זו לחבירו שלא קנה כמו שביארנו שהמוכר פירות השדה אין ללוקח להשתמש בשדה זו כלל אפי' להכנס בה אלא בשעת הוצאת פירות ויש לבעל השדה להשתמש בה כל צרכו כחפצו אבל המוכר שדה זו לפירותי' אין בעל השדה יכול ליכנס בה אלא מדעת הלוקח ויש ללוקח להשתמש בה כחפצו. ומה הפרש יש בין קונה שדה זו לפירות ובין השוכר שדה זו מחבירו שהקונה שדה זו לפירותיה יש לו לנוטעה או לזורע' כל מה שירצה או להובירה והשוכר אינו כן כמו שיתבאר בענין שכירות. אין השוכר רשאי להוביר וכל הקונה מקנ' לאחרים כל שקונה ע"כ במכירה פכ"ג. זרעים בתוך עציץ נקוב ועציץ של א' וזרעי' של אח' מכר בעל עציץ לבעל זרעי' כיון שמשך קנה מכר בעל זרעים לבעל עציץ לא קנה עד שיחזיק בזרעים כמו שכתבתי למעלה חזקה במחובר לקרקע ניכוש ועידור. עציץ וזרעים של אח' ומכרן לאח' החזיק בזרעים קנה עציץ כי טלטל נקנה אגב קרקע החזיק בעציץ אפי' עציץ לא קנ' כי העציץ טלטל ואינו נקנ' בחזקה אלא במשיכה והזרעים דינם כקרקע וצריך בהן חזקה ואם נתן מעות לא צריך חזקה לגבי זרעים כי קרקע נקנה בכסף כל זה פשוט בגמרא גטין.
